בזמן העוברות, העובר נמצא במקום מוגן, עטוף חמים ובטוח. מבין שלל ההתפתחות וההיווצרות אותן הוא חווה, החוש הראשון המתפתח הוא חוש החישה- היכולת לגעת ולהינגע.

אחר כך מתפתחים שאר החושים- הטעם, הריח, השמיעה, והראיה.

ידוע היום, כי בעודו ברחם, העובר מתפתח גם ברמה התבונית והאינטילגנטית.

הוא חש, שומע, מרגיש ומסוגל להיות באיזושהי מודעות לסביבה הנוזלית והעוטפת בה הוא נמצא.

בעת הלידה והיציאה לעולם, חווה הילוד לראשונה בחייו מאמצים אדירים. כוחות גדולים הדוחפים ודוחסים אותו בכדי שיצא דרך האגן של האם ומשם לתעלת הלידה.

גופו הרך של הילוד בנוי כך שהוא יהייה מסוגל ליצור את היציאה הזו בעבודה משותפת עם גופה של אימו.

מהלך הלידה הטבעי הזה, מיטיב עם התינוק ועם האם, אך איזורים שונים בגופו כמו הראש, הכתפיים והאגן מושפעים רבות מהמהלך הזה ומהכוחות הלוחצים הללו.

כאמור, גם בעת הלידה הילוד מצוי במודעות מסויימת. את החוויה העוצמתית הזו הוא חווה בעיקר דרך תחושות חזקות בגופו ודרך מערכת העצבים. אותן תחושות יכולות להיצרב במערכת שלו כמו מין זיכרון חושי.

רבים הם סיפורי הלידה. כל לידה נראת אחרת, וחשוב להבין כי יש את האפשרות שהלידה תייצר תחושת מצוקה, טראומה או לחץ אצל התינוק, מה שעלול לגרום לדפוסים שלאחר מכן יבואו לידיי ביטוי במהלך הינקות ותוך כדי גדילה. גופו ונפשו של התינוק פתוחים יחסית, הכל רך ועדין, ולכן טמון שם פוטנציאל לשינוי עמוק  והשפעה על דפוסים שעלולים להתקבע במערכת לכל החיים.